קורס מדריכי ירי - אתגר ומענה

היבט נוסף על קורס מדריכי ירי ולחימה - דרך הכלי המתודולוגי : ,חשיבה תוצאתית באימון"

כתב: שלום עוז עוזיאל – מדריך ירי בכיר מס' 10 מרכז, מאמן ומכשיר בקורס מדריכי ירי מונחה המשרד לבט"פ

 בתחילת המאמר אני רוצה  לציין כי האבטחה לא נכללה בששת ימי בריאה ולפיכך ניתן ללמוד על חשיבותה היחסית הנמוכה בסולם החשיבות, יחד עם זאת האבטחה  התפתחה רבות ב 40 שנה האחרונות ובמיוחד במדינת ישראל המאוימת באופן תדיר באירועי טרור

 בתחילת שנות ה70 הותקפו מוסדות חברות ואירגונים שקשורים למדינת ישראל. ישראלים באשר הם היו למושא מותקף על ידי אירגוני חבלה כשהארגון המוביל בהתקפות האלו היה ארגונו של ג'ורג' חבש - "ספטמבר השחור". איגון רצחני, שאפתני ואלים. 

 לאור התרחשות הפיגועים האלו החלה מדינת ישראל לשלוח לוחמים ישראלים בוגרי צבא  לאבטח את שגרירויות ישראל  ותחנות אל על הפרוסות בשדות התעופה ברחבי העולם.

כאמור  היא הציבה קציני חי"ר ללא הכשרה ייעודית מעמיקה ובכך סללה את דרכה לכישלון אבטחתי בשדה התעופה באיסטנבול. תהליך הפקת הלקחים היה מהיר וחיש מהר התפתח נושא ההדרכה בנשק ובלחימה למאבטחים וסביבו החל לקרום עור וגידים נוהל הלחימה בעת תקרית.

 שירות הביטחון קיבל את האחריות לנושא האבטחה וללחימה, הקים בית ספר ומיסד את קורס המאבטחים ובמקביל  את קורס מדריכי הירי. 

במקביל הוגדרה מטרת האבטחה וכך נקבע: מטרת האבטחה  היא לאפשר פעילות תקינה ושגרתית של הארגון ומימוש מטרותיו תוך מניעה וצמצום נזקים מצד גורמי חוץ ופנים, האבטחה אינה מטרה, היא אמצעי. מערך אבטחה יכלול: כוח אדם,  מערכות טכנולוגיות , נהלים – דהיינו "מכלול מצוות של עשה ואל תעשה" התפתחה מתודולוגיה ברורה של תרגילי לחימה ואבטחה  יושמו נהלי ביקורת ובקרה, נעשתה עבודת מטה לקביעת איומי הייחוס ודפ"אות יריב, כל מתקן גזר ביצע הערכת סיכונים וקבע דרך לנהל אותם באופן שוטף תוך בחינת פוטנציאל הנזק וסבירות המימוש .

יחד עם כל הפעולות זוהו שתי נקודות תורפה:  

• אויב בעין, כזה שרואים אותו נלחמים נגדו
• השגרה – זהו האויב המרכזי של מערך האבטחה המשלב בתוכו חוסר בקרה והעדר תרגול.
• ראוי לציין כי חלק בלתי נפרד מהווית האבטחה היא המענה האופרטיבי בזמן תקרית. על מנת להציל חיי אדם יש לקיים לחימה מול "יריב/ים בעין"  הלחימה מהווה שלב מכריע בהתגברות על היריב ובהכרעתו. קיימים למעשה שישה  מצבים בתורת האבטחה.
• מצב א' – זה מצב אידיאלי בתפיסת ההפעלה של מערך האבטחה במתקן, מערך האבטחה מקיים אבטחה דינאמית, ומשיג  הרתעה ומניעת התקרית.
• במידה ומערך האבטחה נכשל במשימתו וההרתעה והמניעה לא הושגו והמקום מותקף על ידי יריבים המסכנים את חיי המאבטחים והמאובטחים במתקן מגיע מצב  ב' ושלבים נלווים אחרים על פי הפירוט הבא:
• מצב ב' – השלב המכריע הוא זה שנמדד בשניות ספורות (2.5 שניות) שבהן המאבטח צריך לעבור מקיצוניות אחת לקיצוניות שנייה, מדופק 60 לדופק 180 באפס זמן ולפעול.
•  מצב ג' – מערך האבטחה נמצא בלחימה ומרביתה צריכה להיות .אוטומטית תוך השגת הכרעה מהירה ולסיכול התקרית
• מצב ד- שלב סריקות
• מצב  ה' – שלב המשלים של פריקת נשקים, טיפול בנפגעים, חבירה לכוחות חיצוניים, מתן הנחיות והוראות לאוכלוסיית העובדים, הפעלת צוותי חירום ע"פ הצורך.
• מצב  ו' – חזרה לשגרה
• עד כאן ניתנה סקירה כללית על יסודות האבטחה, מטרתה, היריב, השגרה , והתגובה.
• וכאן נשאלת השאלה היכן מיקומו של מדריך הירי בהכשרת מערך התגובה הפיזית של המתקן/האישיות המאובטחים

 אז ראשית עלינו להבין כי בקורס מדריכי ירי אנחנו מלמדים אנשים כיצד ללמד אחרים לפעול. זו משימה מאתגרת. האתגר שעומד בפני מאמן מדריכים אחרים הוא גדול, הוא מורכב , ואינו פשוט כלל וכלל.

 מאחר והחשיבה המנחה אותי כמדריך ירי "בכיר" וכM.C.     בלחימה  היא חשיבה תוצאתית זה לוקח אתי למקום שבו אני שואל את השאלה הבאה  כיצד נלמד את חניכי קורס מדריכי הירי להצליח בתפקיד? ובכן המסר העיקרי שאני מעביר בקורס מדריכי הירי לחניכי הוא שהחלק של הדרכת הירי הוא יחסית קטן ומהווה מרכיב אחד מהלחימה .

הלימוד מתחלק לארבעה  צירים עיקריים: 

ציר 1 – ציר הנהלים והוראות הבטיחות, גורמי סיכון במטווחים וכו'

 ציר 2 – חומר עזר למדריך הירי בעלי תפקידים במטווח, חוק כלי ירייה, הוראות קבע של הרשות המוסמכת , חוק רישוי עסקים, נוהל משרד הפנים לרישוי כלי ירייה וחידוש רישיונות, הראות פתיחה באש – חוק העונשין וכו'.

 ציר מס' 3 – הכרת נשקים, חלקים, פירוק והרכבה , מנגנונים, בדיקת תקינות , עקרונות הירי הנכון , שליפה /דריכה מהירה ירי במצבי ירי , החלפת מחסניות ותפעול מעצורים , פניות ומחסות.

 ציר ס 4 – תרגילי תנועה ולחימה עם נשק מהקל למורכב בשילוב מספר מטרות וכל החומר הנלמד.

 ציר מס' 5 – עקרונות לבניית תרגיל תנועה והפתעה כולל תרגול מעשי ציר מס' 6 אימון המדריך המתייחס בעיקר לצירים 3, 4, 5 במכללת קורפוס פיתחתי שיטת הדרכה והטמעה יחודית והיא בנוייה מניסיון מצטבר של 44 שנות עשייה והדרכה. למעשה פיתחתי שיטה  מנצחת שמבוססת על חשיבה תוצתאתית ...התוצאה שאליה אני מכוון היא הצלחתו המרבית של החניך הלוקח חלק בקורס מדריכי הירי – כמדריך עצמאי בשטח. 

במילים אחרות : אני עובד בשביל שהחניך יצליח כמדריך באופן מרבי. ולכל אני משתמש המתודולוגיה שפיתחתי שבנויה על כמה מרכיבים: 

•  מניסיון אישי בשירות ביחידה המיוחדת למלחמה בטרור
• מניסיוני כעובד מבצעי באבטחת שדות תעופה (אל על)
• מניסיון של 34 שנים בהכשרה ובהקמת יחידות אבטחה (אני מדריך ירי בכיר משנת 1986 ב1987 העברתי את קורס מפקחי המטווח הראשון בירושלים)
• מעצם היותי בוגר קורסי הכשרת מאמנים בתו"ת ובאיק"א
• והכרה גבוהה בנושא הבטיחות ואבטחת האיכות.

 אך לא די בכך מי שרוצה לאמן ולהדריך אזרחים /מאבטחים חייב להיות בעל אישיות מיוחדת. עליו להיות כריזמטי, מקצוען, אכפתי, חשוב שערכיו דומים לערכים הנדרשים בלחימה : נחישות , אחריות, הקרבה, הוא חייב להיות בעל יכולת ריכוז גבוה, להבין בבני אדם. 

במהלך קורס מדריכי ירי אותו אני מעביר במכללת קורפוס אנו שמים דגש על פיתוח הצד האישיותי של החניך בצד יכולות מקצועיות אחרות מקצועיות הנחוצות למדריך.   מטרתנו בקורס היא לצייד את המדריך הירי בארגז כלים שנגזר ממספר תחומים 

• *התחומים מהם מורכב ארגז הכלים של מדריך הירי /מאמן לחימה 

  לאימון ירי ולחימה שני  עקרונות יסוד  יצירת מסגרת ברורה של זמן ואמצעים מתאימים בהם המאמן והחניך  "מתנתקים"  מהמציאות השוטפת (מחנה אימונים)ומשקיעים את כל העומד לרשותם באימון ממוקד בשיפור התוצאות ובהכנה רגשית, נפשית ופיזית לתקרית. 

המדד להצלחה הוא התוצאות, שבאה לידי ביטוי בהגדרת תהליך הלמידה: "החניך המבצע הוא החניך היודע".

 למעשה האימון הוא מסגרת בעלת עקרונות וכלים מוגדרים, בה מתבצע תהליך אימון, ליווי והנחייה, הכוונה ולמידה על בסיס שיתוף פעולה בין המאמן למתאמן.

  הכלים המרכזיים של האימון  חשיבה תוצאתית, מסגרת האימון, קשר מאמן מתאמן, שאלות והקשבה, התחברות רגשית וחיזוק חיובי, מיסוד דפוסי ביצוע, השגת תוצאות, גיוס ומינוף משאבים של החניך, כלי בקרה, הערכה , מדידה ותיעוד.

 8 תפקידי המאמן:  

1. למקד את המתאמן בתוצאות הנכונות ביותר מנקודת ראות של מציאות התקרית. 

2.  להביא את המתאמן לקבלת החלטות נכונות ומתאימות ביותר תחת לחץ של תקרית.

3. ליצור מערכת אימון המאפשרת למתאמן למקד את מירב המשאבים והיכולות העומדים לרשותו כדי להשיג =תוצאות מיטבית .

4.לסייע למתאמן למסד דפוסי ביצוע של מנצח ולטפל בתקריות. שלעיתים הן בלתי נמנעות בדרך שתביא להצלחה (לחיסול התקרית, לניטרול היריב ולהצלת חיי אדם

5. להיות שותף, ידיד, מדריך ומנחה, תומך. (גישה פטרלינארית) 

6 להניע את המתאמן לגלות ולהתחבר באופן רגשי לעבודתו ולהביא בצורה הטובה ביותר את פוטנציאל משאביו האישיים לידי ביטוי. 

7. להביא /להפוך  את רצונו של המתאמן לגורם מניע בעבודתו. גורם המביא להצלחה. 

7. להביא את המתאמן למצב שבו הוא ממצה בצורה הטובה ביותר את פוטנציאל משאביו ויכולותיו האישים 

8. לאמת את המתאמן עם החסמים הפוגעים בהצלחתו.

8.  להקנות למתאמן כלי חשיבה ובקרה עצמיים שיובילו אותו להחלטות נכונות היותר בשגרה. 

  נכון להיום קיימים בתורת האימון  (ובכלל) חמישה סוגים של כלים ניהוליים  

- תכנון ארגון – כלי המבנה הארגוני ומרכיביו של האימון.

 - פיקוח ובקרה.

 - תאום ותקשורת.

 - כלי ניהול.

 - הגורם האנושי ומשאבי אנוש כלים אלו הם האמצעים העומדים בפני המאמן  כדי להשיג את מטרותיו ומטרות האימון תפישת תפקיד המאמן הנחת יסוד: כלי האימון  המרכזי של המאמן  הוא התוצאות. 

 מאמן /מדריך יצריך לאמץ לצורכי האימון  מתודולוגיה תוצאתית  שבנויה מארבעת עקרונות מנחים:

1. שימת מרכז כובד והדגש על תהליך הגדרת מטרת האימון , דהיינו מה התוצאה שאני רוצה להגיע אליה.

2. התייחסות לכל תוצאה כדבר יחודי.

3.החלטות על המשאבים ודרכי הפעולה שנקצה לצורך השגת מטרת האימון המוגדרת.

4.אבחנה בין התוצאה אותה יש להשיג בפועל במציאות, לבין התוצאה המכוונת ברמת החשיבה 

 לסיכום אני רואים כי הכשרת מדריכי ירי אינו דבר פשוט כלל וכלל. הכשרה נכונה היא הכשרה מורכבת שמתייחסת בראש ובראשונה לאישיותו של מדריך הירי הלומד. 

מבנה אישיות המדריך והעושר שבה היא הפלטפורמה  שעליה ניתן להרכיב את התכנים המקצועיים. במכללת קורפוס אנו עובדים רבות על בניית אישיות המדריך, על ציודו בתובנות מעשיות מעולם האימון עם השלכה ישירה על עולם הירי והלחימה. ושוב לנגד עיננו מטרה אחת (תוצאה אחת) הצלחת החניך שמגיע לקורס מדריכי ירי, כמדריך ירי ולחימה. 

*הערות: חלק מהמאמר נתמך במשנתו של מר ראובן כץ – חשיבה תוצאתית.